המשבר הפיננסי חשף כי במקביל לקיומם של מנגנוני ממשל תאגידי ואחריות תאגידית – השחיתות חגגה. כל המנגנונים הללו הוכחו כלא אפקטיביים ביכולתם לנטרל דחפים אנושיים כתאוות בצע, כוחנות ויוהרה
הפוליטיקאי הארגוני נתפש כאחד שפועל מאחורי הקווים, משתמש בערוצי תקשורת לא רשמיים, רושם לזכותו הישגים של אחרים ומצליח להדוף קרדיט שלילי על עשייתו הבעייתית. לרובנו יש על כך ביקורת, שבחלקה נובעת מקנאה ומחוסר יכולת לפעול פוליטית