מה הקשר בין חברת אינטרנט צעירה ומבולגנת, שהרווחים זולגים לה מבין האצבעות, לבין מלחמת לבנון השנייה? מה מחבר בין מהפיכת הבריאות של חברת מקדונלד'ס למחאת האוהלים ברוטשילד?
במקרים רבים אנו מכנים זאת "רוח"- רוח המפקד, רוח הארגון, הרוח הנושבת בחברה. הרוח הזו משפיעה על הערכים המנחים אנשים במקומות העבודה, והיא גם זו שמעצבת מדינה. לרוח הזו אנו קוראים תרבות ארגונית.
"ישראליזם" הוא מסע אל תוככי התרבות הארגונית הלאומית. זו שיצרה אין פלא במדבר, אבל זו שמסרבת לנער על מחלות ילדות, ועל הדרך צוברת חוליים חדשים. "ישראליזם" שם את מדינת ישראל על שולחן הניתוחים, ובכלי מקצוע שעוזרים לחברות מסחריות וארגונים לצמוח, מנסה להבין ממה מושפעות ההחלטות המתקבלות בארגון המכונה "מדינת ישראל": ארגון שמבכר אינטואיציה על פני אסטרטגיה, שמקדם גנרלים ובז לאנשי אקדמיה, שמאמין שאמפתיה היא חולשה ושגסות היא כוח.
ד"ר איתי שילוני, מהמומחים המנוסים בישראל בייעוץ ארגוני, לא מתיימר לנסח כאן משנה פוליטי, גם לא ערכית של טוב מול רע. הוא בעיקר מפציר בנו, כפרטים המרכיבים את הארגון, ובמנהיגינו, כמי שאוחזים בהגה, ללכת למקום היחידי שבו המדינה הזו לא הייתה מעולם: שולחן השרטוטים. לחשוב מה אנו רוצים מעצמינו כחברה, מה היעדים שלנו – ולהכיר מקרוב את כלי הניהול שיעזרו לעשות פה תיקון והתחדשות.